<h1>חוקות הדיינים סימנים ל"ח—ל"ט</h1>
<h2>דף כט:</h2>
מי שהודה בפני ב' שהוא חייב לפלוני כך וכך והיו מצויין שם הלוה והמלוה אם הלוה נטל קנין על הודאתו כותבין לו שטר למלוה ונותנין לו משום דסתם קנין לכתיבה עומד אבל אם אמר להם הלוה בפירוש בשעה שנטל קנין אל תכתבו לו שטר על הודאתי אעפ"י שנטל קנין אין כותבין לו שטר וכן אפילו הודה בפני ג' שהם ב"ד ולא נטל קנין על הודאתו אין כותבין לו שטר ואפילו שאמר להם אתם עדי מפני שיותר הוא רוצה הלוה שיהא מלוה ע"פ ממלוה בשטר כדי שלא ישתעבד נכסיו אם ימכור אותן לאחר מכן כך מפורש בסנהדרין בפרק זה בורר. ב"ד של ג' שהיו יושבים מעצמם במקום הקבוע להם לדון ובא א' ונתרעם לפניהם מפלוני ושלחו ב"ד אחריו ובא והודה לפניהם שהוא חייב לחבירו כו"ך הרי אלו כותבין שטר ונותנין לתובע אבל אם לא היו קבועים ולא שלחו לו ב"ד אפילו שהתובע קבע אותם למקום שהם קבועים לדון והודה הנתבע בפני ג' וא"ל הוו עלי דיינים ואח"ך בא התובע וא"ל כתבו לי על מה שהודה פלוני בפניכם אין שומעין לו כדי לכתוב לו שטר משום דשמא יתן לו אותו ממון שתבע ממנו ואח"ך יתבענו באותו שטר, בד"א במטלטלין ואעפ"י שהם בעין אבל אם הודה בקרקעות כגון שאמר אני מודה לך שקרקע זה שלך היא אפילו הודה בפני ב' ואפילו שלא נטל קנין כותבין לו ונותנין לו שטר על הודאתו שהרי ודאי אין בכאן שום חששא כך מפו' בפ' דיני ממונות זה בורר.
